תהליכי היצירה שלנו מאפשרים לנו הבנה מעמיקה של המקום בו אנו נמצאים ופיתוח של שפה עיצובית ואסתטית מתוכו. כחלק מהפרקטיקה שלנו אנחנו מתבוננים ברחוב במבט החוקר את החומרים שאנחנו מייצרים ומשאירים אחרינו כחברה, הפסולת שלנו. אנחנו רואים בפסולת זו שאריות המייצגות אותנו, מלמדות אותנו על שימוש ותכנון לקוי ועל האחריות שלנו כיצרנים וצרכנים ביצירתה. בהשראת הרחוב אנחנו פועלים מתוך מצב המפגיש בין אלתור ותכנון. על אף הניסיון של מתכנני הערים, אדריכלים ומעצבים לצפות את עתיד הסביבות שהם יוצרים, המפגש של סביבות אלה עם המשתמשים הוא לעיתים רבות בלתי צפוי ומאולתר. מפגש זה משאיר אחריו סימנים שיכולים ללמד אותנו על הסביבה שלנו, האופן שבו אנשים חיים ופועלים במקום ומה הם צריכים. האלתור הוא כלי מיידי המתייחס להווה מבלי לחשוב על העתיד, המאפיין ומשקף את התרבות המקומית בישראל. שיטוט ברחבי העיר מאפשר מבט על השפה האלתורית ממנה הסביבה שלנו בנויה, המולידה פתרונות מהירים שיחזיקו לבינתיים ופעולות יצירתיות שמובילות לתוצאות מפתיעות. מתוך ראייה זו, אנחנו יוצאים אל פרוייקטים הבנויים על שימוש בממצאים מהרחוב ופחי האשפה כמשאב. בפרוייקטים העוסקים ב'חומר מקומי', אנחנו משתמשים בכלים הכוללים שיטוט ברחובות ללא מטרה מוגדרת, התבוננות מחודשת במרחב היומיומי, איסוף ׳ממצאים׳ וחומרים מן המרחב הציבורי, תיעוד של מופעים אסתטיים המאפיינים את שפת הרחוב האלתורית ותרגום של כל אלה לכלים עיצוביים בשאיפה לפתח שפה אסתטית מקומית ובאמצעותה לעורר מודעות חברתית, תרבותית, ותקופתית.